הנתבע 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "
בנק לאומי" - הוא המבקש) עותר לסילוקה על הסף של תובענת התובעת (היא המשיבה), בגין העדר עילה ו/או יריבות.
רקע דיוני
1. בין המשיבה לבין חברת א. יונה קבלנות בנין ופיתוח בע"מ (להלן: א. יונה) ומר אברהם יונה, נכרתו הסכמים לפיהם העמידה המשיבה ערבויות בנקאיות מחשבונה, לטובת בנקים שונים בהם ניהלה א. יונה את חשבונותיה. בין היתר, הוסכם ביום 25.8.02 כי המשיבה תעמיד ערבות ע"ס 800,000 ש"ח לטובת חשבון א. יונה בבנק לאומי סניף חולון. ההסכם צורף כנספח ז' לכתב התביעה והוא מחיל על יחסח הצדדים אף את ההסכם מיום 30.12.01. המשיבה העמידה ערבות בנקאית מחשבונה בבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "
הבנק הבינלאומי"), לטובת בנק לאומי. ערבות זו (נספח א' לכתב התביעה (המתוקן)), הוצאה ע"י הבנק הבינלאומי ביום 28.8.02 ועמדה בתוקף עד ליום 28.2.03. מוטב הערבות הוא בנק לאומי. על פי האמור בכתב הערבות, שאין חולק על היותו אוטונומי, ניתנה היא "להבטחת חובותיו של החייב בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף חולון ח-ן מספר 547000/07". ערבות זו הוארכה על ידי הבנק הבינלאומי עד ליום 28.8.03 (ראו נספח ח' לכתב התביעה המתוקן) ולאחר מכן - עד ליום 28.8.04 (ראו נספח י' לכתב התביעה המתוקן) ולאחר מכן - עד יום 28.8.05 (ראו נספח ד' לכתב התביעה המתוקן).
2. ביום 6.10.04 דרש בנק לאומי סניף רחובות את פרעון הערבות הבנקאית, מאת הבנק הבינלאומי. דרישה זו נעשתה מבלי שהיה חוב כלשהו של א.יונה לבנק לאומי סניף חולון. המשיבה עתרה למניעת המימוש, אך בקשתה נדחתה ע"י כב' השופט שחר ביום 19.12.04(בש"א (ת"א) 182888/04, ת"א (ת"א) 64404/04). סמוך לאחר מכן, נפרעה הערבות וכספיה הועברו לבנק לאומי.
3. המשיבה תיקנה את תובענתה (שהוגשה מלכתחילה כתובענה למתן סעד הצהרתי וסעד של צו מניעה וצו עשה קבועים) ותבעה השבתם של הכספים ששלומו על פי הערבות הבנקאית. טענת המשיבה היא כי בנק לאומי לא היה רשאי לבקש חילוט הערבות הבנקאית שעה שלא היה כל חוב בחשבון שצויין בכתב הערבות, קרי: חשבון מספר 547000/07 שנוהל ע"ש א. יונה בסניף חולון של הבנק. יתר על כן. נוכח עקרון ההתאמה המוחלטת, כלל לא ניתן היה לפרוע את הערבות לבנק לאומי סניף רחובות, שכן לא הוא מוטב הערבות. כתב הערבות הוצא לטובת סניף חולון ותנאיו מעולם לא שונו במסגרת שלושת כתבי ההארכה. המשיבה מוסיפה וטוענת בכתב התביעה המתוקן כי בנק לאומי פעל בחוסר תום לב בעניין זה. מנהלת סניף חולון של הבנק עברה לנהל את סניף רחובות ודאגה לכך שניהול עסקי א. יונה יועבר אף הוא מסניף חולון לסניף רחובות. בנה של מנהלת הסניף מונה לשמש יועץ משפטי פנימי של א. יונה. לא. יונה הועמדו אשראים בסכומים מופלגים ללא כל בטחונות ולראייה - עם החלפת המנהלת, מונה מפרק זמני לא. יונה. לולא כך, יכולה הייתה המשיבה להיפרע מכל שאמור היה להיות ממומש במסגרת הערבות הבנקאית, מנכסי א. יונה או מנכסי בעליה, אברהם יונה.
בנק לאומי כפר בכתב הגנתו בטענות המשיבה. הבנק עותר לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר עילה ומחמת העדר יריבות.
4.
עמדת המבקש
לטענת הבנק, המשיבה אינה צד לערבות הבנקאית, היא אינה מוזכרת בכתב הערבות הבנקאית ומימושו של כתב הערבות אינו תלוי בה. המדובר הוא בערבות בנקאית עצמאית שהוצאה על-ידי הבנק הבינלאומי וחילוטה, אינו קשור לעסקת יסוד כלשהי. עוד טוען המבקש, כי החייב עצמו (א. יונה) לא טען ולא השיג נגד מימוש הערבות הבנקאית. עוד טוען המשיב כי לעיקרון עצמאותה של הערבות הבנקאית ישנם שני חריגים יציר הפסיקה: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות, אשר רק בהתקיים אחד מהם, עשויה להיפגע עצמאותה של הערבות הבנקאית. היחיד היכול להעלות חריגים אלו הינו
החייב ולא צד שלישי שכלל אינו קשור למערכת היחסים המשולשת שבין הערב, הנערב והחייב.
לעניין הטענה בדבר אי התאמה כביכול בין מספרי חשבונות הבנק והסניפים, טוען המבקש כי חשבונה של א. יונה הועבר "כפי שהוא" מסניף חולון לסניף רחובות. לפיכך, מימוש הערבות היה לחשבון אחר של החייב.
5.
עמדת המשיבה
המשיבה טוענת כי אין לסלק את התובענה על הסף מחמת שאינה מגלה עילת תביעה וזאת מן הטעם כי אם תוכיח את מסכת העובדות הנטענת בכתב התביעה, יזכה אותה הדבר בהשבת מלוא הכספים בהם חוייבה עקב חילוט הערבות. עוד טוענת המשיבה כי הערבות הבנקאית האוטונומית מושתת על עיקרון העצמאות, אשר נועד להגן על מוטב הערבות, קרי - המבקש, ועיקרון ההתאמה, אשר נועד להגן על מבקש הערבות, קרי - המשיבה. משקיימות אי התאמות מהותיות ויסודיות בין שם הסניף ומספר החשבון המופיעים בכתב הערבות, לבין שם הסניף ומספר החשבון אליהם הועברו כספי הערבות, הדבר מהווה חריג המצדיק סטייה מעיקרון העצמאות כאמור. לעניין מעמדה טוענת המשיבה כי בהיותה יוזמת ו/או מבקשת הנפקת הערבות הבנקאית, קשורה היא בקשר חוזי כלפי שאר הצדדים לערבות.
דיון והכרעה
6. הלכה פסוקה היא כי:
"מעצם טיבו, הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת היעדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. אין צורך לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען (ע"א 194/87 סלאח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד(2) 185, 187). במקרה דנא, הבקשה אכן נסמכה רובה ככולה על נימוקים משפטיים שעניינם ניתוח העובדות המפורטות בכתב התביעה".
ע"א 154/04
הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן
, (ניתן ביום 13.2.05, פורסם במאגר נבו)
זהירות מיוחדת נדרשת בבקשות לסילוק על הסף מחמת העדר עילה, לפי שבכך נחרץ הדין עוד בטרם נשמעה ראיה כלשהי.
7. איני סבור כי תובענת המשיבה כלפי הבנק המבקש, משוללת עילה היא. ממילא אין לסבור כי אין יריבות בין בעלי הדין.
טענות הבנק בדבר עקרון העצמאות על נגזרותיו ותוצאותיו, נכונות הן אלא שאין מקומן בהליך דנן. הן יפות וטובוץ עת מתבקש סעד שמטרתו היא מניעת חילוט הערבות הבנקאית. ברם, ענייננו, אינו מניעת החילוט. בקשה זו נדונה ונדחתה. הערבות חולטה. עתה, עניין לנו בתובענה להשבת הכספים נשוא הערבות שחולטה, למצער מן הטעם שלא נתקיים עקרון ההתאמה המוחלטת (שכן הערבות לא חולטה בגין חוב בחשבןם א. יונה בסניף חולון, אלא בגין חוב בסניף רחובות). לא ידעתי מדוע לא תקום יריבות בין המשיבה, אשר חשבונה בבנק הבינלאומי הוא ששימש בסיס להוצאת הערבות שניתנה למבקש, במיוחד נוכח הטענה כי המבקש ידע על כך ואף ההסכם מיום 25.8.02 נמסר לו (ראו סעיף 8 (י)(1) לכתב התביעה המתוקן. די באמור לעיל על מנת לדחות הבקשה.
8. לפנים מן הנדרש, ייאמר כי עקרון העצמאות ועקרון ההתאמה המוחלטת משמיעים כי יש לממש את הערבות על פי האמור בה ובה בלבד. ברע"א 4883/03
החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ נ' עו"ד בועז כהן
, תק-על 2003(3), 536, נדונה ערבות בנקאית שניתנה, בה נאמר: "הרינו ערבים בזאת ללזר נוי ופתוח ... אנו ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך של 200,000 ש"ח ... וזאת בקשר עם השתתפותם במכרז מס' פת/36/2000 להבטחת מילוי תנאי המכרז ותנאי חוזה ההתקשרות". משביקש המוטב לחלט את הערבות הנ"ל מחמת הפרת חוזה אחר שנכרת בינו לבין החייב, נקבע כי: